<h1>שו"ת הרשב"ש סימן תקי"ג</h1>
<h2>דף עב:</h2>
(וכן הרבה דברים זכרום החכמים על ענין ואנו מוצאין אותם על ענין אחר, וכן כתב אא"מ הרב ז"ל בתשובה). והרי ראיה גדולה נראית לי בזה, שהרי אחד עשר יום שבין נדה לנדה הם הלכה למשה מסיני, ובזמן הזה הם ארבעה עשר יום. ואם תאמר אחר שהם משתנים איך הם הלכה למשה מסיני. יש לומר שאין ההלכה שיהיו אחד עשר יום ולא יותר, אלא שההלכה היא שאותן ימים שהן בין נדה לנדה כל שתראה בהם שלשה ימים רצופים היא זבה, אלא שהחכמים אמרו שהם אחד עשר. אבל ההלכה לא ירדה לחשבון הימים, אם י"א אם יותר אם פחות. ולפי שכך היו נמצאים בימי רז"ל אמרו שהם י"א יום. ועתה שנראה שהם יותר לא נשתנה הדין, אלא בין ט"ו יום או י"א הדין שוה בהם, שהרי חז"ל כתבום על ענין אחד, והם נמצאים על ענין אחר.
